פסק-דין בתיק ת"א 12039-07

התביעה וטענות הצדדים

1. המנוח פלוני, יליד 25/9/89, היה תלמיד תיכון במועד התאונה ולא היה לו רשיון נהיגה. ב-18/3/07 נטל המנוח את מפתחות הרכב שבבעלות אביו ו/או אחיו ללא רשות, נהג ברכב ונהרג בתאונת דרכים באחד הכבישים שבשטח המועצה המקומית ירכא שעה שהתנגש באוטובוס שנסע בנתיב הנגדי.

בנסיבות אלו אין לו -ובהתאמה אין לעיזבונו-, זכות תביעה לפי סעיף 7(2) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן: " חוק הפלת"ד).

כמו כן, מכיוון שהיה קטין חסר תלויים, אין גם תלויים בעלי זכות לתביעה עצמאית ולפיצוי לפי החוק.

2. התובעים, הוריו של המנוח, מבקשים לחייב את הנתבעות לשלם להם פיצוי בסכום הנקוב בשל מוות, שבפוליסת תאונות אישיות של תלמידים; את הנתבעת 1 (להלן: " כלל"), מכוח היותה חברת ביטוח המבטחת בפוליסה לתאונות אישיות, ואת הנתבעת 2 /המועצה המקומית (להלן: " המועצה"), מי שערכה את הביטוח, למקרה שכלל תופטר מתשלום.

3. התובעים טוענים כי סע' 6(ד)(1) לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949 (להלן: " חוק לימוד חובה") מחייב את רשות החינוך המקומית לבטח את התלמידים בביטוח תאונות אישיות 24 שעות ביממה. המועצה אכן ערכה ביטוח אצל כלל, ברם בפוליסה קיים חריג בסע' 3.א לפיו המבטח פטור מתשלום פיצויים אם התאונה מהווה תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפלת"ד.

4. התובעים טוענים כי תכלית הסייג לא נועדה לשלול את עצם הזכות לפיצוי שעה שמדובר בתאונת דרכים אלא למנוע כפל פיצוי שעה שהוא ניתן מכוח החוק. לפיכך יש לקבוע כי מקום בו הנפגע אינו זכאי לפיצוי מכוח חוק הפלת"ד, החריג לא חל ועל המבטחת/כלל לפצותו.

5. התובעים טוענים שהפוליסה מהווה "חוזה לטובת צד שלישי" כמשמעו בסעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 קרי פוליסה לטובת התלמיד ובשל כך לא ניתן לגרוע מהזכויות המוענקות לתלמיד בהתאם לסעיף 6 (ד) (1) לחוק לימוד חובה ע"י הכנסת סייגים הפוגעים בזכותו לקבל פיצוי.

עצם הכנסת החריג עומדת בסתירה לחובה חוקית לערוך ביטוח לתלמידים 24 שעות ביממה כנגד כל הסיכונים וללא כל סייג שכן חוק לימוד חובה לא התיר למועצה לסייג את חבותה בכל דרך, ולכן ככל שבית המשפט יקבע שהחריג חל ביחס לחברת כלל ואין היא חבה בפיצוי, על המועצה לפצות את התובעים כאילו לא התקיים החריג, וזאת מכוח הפרת חובה חקוקה מצד המועצה שגרמה נזק למנוח/יורשיו.

6. למקרה שתביעתם במרכיב תשלום פיצוי לפי הפוליסה תדחה, טוענים התובעים כי המועצה המופקדת על אחזקת כבישים ותקינותם, התרשלה שכן הסתבר, בדיעבד, שבעת התאונה היה הכביש מוצף במי ביוב דבר שגרם להחלקת הרכב ופגיעה במשאית שהיתה קטלנית.

7.      כלל טוענת בהגנתה כי ארוע ת"ד הוחרג במפורש בפוליסת תאונות אישיות. ההחרגה היא מוחלטת ואין רלבנטיות לשאלת כפל פיצוי. פוליסת ביטוח היא חוזה וכלל מבטחת את מה שהיא מתבקשת. זו היתה ההסכמה והיא ביטחה והכניסה חריג לפי המוסכם בינה לבין המועצה. מכיוון שבעניננו התאונה היא תאונת דרכים כמשמעה לפי חוק הפלת"ד, אין התובע זכאי לפיצוי בפוליסת תאונות אישיות.

8. המועצה טוענת כי פוליסת ביטוח התאונות האישיות שהוצאה ע"י כלל היא פוליסה אחידה החלה על כל רשויות החינוך המקומיות במדינה. המועצה פעלה בהתאם להוראות משרד החינוך וחוזר המנכ"ל שהמליץ להחריג מהפוליסה את תאונות הדרכים.

עמדת המועצה היא כי אין לה חובה לבטח מעשים פליליים דוגמת נהיגה ללא רשיון, מעשים שאף המחוקק בחוק הפלת"ד ראה לשלול את הפיצוי מהנפגע בשל התנהגותו העוולתית והפלילית.

9. למקרה שתתקבל התביעה נגדה בענין הפוליסה, ובית המשפט יקבע כי היתה חובה לבטח גם תאונות דרכים, הגישה המועצה המקומית הודעת צד שלישי נגד משרד החינוך שפעלה כאמור בהתאם להמלצתו.

10.  משרד החינוך טוען בכתב ההגנה כי חובת ביטוח תלמידים היא חובה חקוקה שהוטלה ישירות על המועצות ולא על משרד החינוך. תכלית חובת ביטוח תלמידים היא לספק כיסוי ביטוחי למה שלא מכוסה בהסדרי ביטוח סטטוטורים כגון תאונת דרכים או תאונת עבודה.

חוזר המנכ"ל שהיה בתוקף בעת התאונה ממליץ להחריג מקרים של ת"ד, זאת בין שמדובר במקרים שהמבוטח זכאי לפיצוי עפ"י חוק הפלת"ד ובין במקרים בהם אינו זכאי לפיצוי לפי אותו חוק.

לטענת משרד החינוך, ההמלצה היא סבירה נוכח העובדה כי ללא קשר לשאלת כפל פיצוי, ישנם נימוקים חברתיים ומוסריים שלא להעניק כיסוי ביטוחי למבצעי עבירה פלילית. תקנת הציבור הבאה לשלול פיצוי מנפגעים לפי חוק הפלת"ד יפה אף לענין ביטוח תאונות אישיות של תלמידים.

11. בשאלת פוליסת התאונות האישיות קיימת אף מחלוקת עובדתית אם שמו של המנוח נכלל ברשימה שהועברה לכלל ומה הדין שעה שהורי המנוח לא שלמו את הפרמיה עבור הביטוח לתאונות אישיות ושמו לא נכלל.

12. בעילה הנזיקית הנוגעת לטענות בדבר תחזוקת הכביש טוענת המועצה כי החקירה המשטרתית העלתה כי המנוח נהג במהירות מופרזת. הואיל ולא היה בעל רשיון, כלל לא ידע לנהוג והתאונה נגרמה עקב רשלנותו הבלעדית.

מוכחשת ההצפה הנטענת ולא הייתה כל תלונה על פריצת מי ביוב מהשוחות במועד התאונה. לחלופין ולמקרה שתקבע אחריות יש להשית אשם תורם של 100%.

13. המועצה הגישה הודעת צד ג' נגד הוריו של המנוח (צדדים שלישיים 2,3) ונגד אחיו שעל שמו רשום הרכב (צד ג' 4) בטענה כי הם הרשו למנוח בין במפורש או בין מכללא, לנהוג ברכב ללא רשיון וללא כיסוי ביטוחי ולא מנעו ממנו באמצעים סבירים גישה לנהיגה ברכב לרבות בדרך של שמירה על המפתחות ברשותם כמו גם כי לא פיקחו על חינוכו והדרכתו שלא לעשות שימוש ברכב כל עוד אין לו רשיון נהיגה.

דיון והכרעה